רוב השופטים מעדיפים משמורת משותפת מכיוון שהיא מאפשרת לשני ההורים להיות חלק מחיי הילדים וחינוכם. לשני ההורים משמורת משותפת ומקבלים החלטות משותפות לגבי חיי הילדים וממלאים תפקיד חשוב בגידול הילדים.
אם בית המשפט מעניק משמורת משותפת
לשני ההורים יש אותן זכויות לקבל החלטות בנוגע לטיפול ורווחת ילדים ולאף אחד מההורים אין זכויות עדיפות על ההורה השני. ברוב המדינות, ההורים יכולים לקבל משמורת משותפת לאחר גירושין, כלומר לשני ההורים יש זכויות שוות בעת ההחלטה אם לגדל את ילדיהם. לטובת הילד, רשאי בית המשפט להורות על קבלת החלטות מסוימות של הורה אחד במידה וניתנה משמורת משותפת.
במקרים מסוימים
בית המשפט עשוי לתת משמורת לשני ההורים. במקרה של משמורת פיזית, בית משפט יכול להחליט ששני ההורים נותנים טיפול טוב יותר בילד, תוך התחשבות בטיחות, נוחות ומרחק מבתי ספר ומתקני בריאות. אם בית המשפט מעניק משמורת פיזית בלבד להורה אחד, השופט יכול להכין תכנית ביקור כדי להבטיח שלילד תהיה הזדמנות לקיים יחסים משמעותיים עם שני ההורים.
ברוב המקרים
שני ההורים עם הילד זכאים לחופשת לידה, אך אם אתה מתבסס כהורה עם משמורת פיזית ראשונית, המשמעות היא שהילד ככל הנראה בטיפול שלך וזה מגדיל את כמות המזונות אתה מקבל. המשמורת נלקחת בחשבון בחישוב מזונות הילדים, ואין זה נדיר כי הורה נידון למזונות ילדים, גם אם הם חולקים משמורת משותפת על הילד. אם לשני ההורים משמורת משותפת על ילדיהם, בית המשפט יורה על אחד ההורים לשלם מזונות לשני אלא אם כן יש הבדל גדול בהכנסות ההורים.
כאשר שני ההורים מקבלים משמורת משותפת
המזונות מבוססים על אחוז הזמן שהילד מבלה עם כל הורה ועל כמות הכסף שכל הורה מרוויח. במקרים בהם חובות המזונות מוכרות בדרך כלל, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר (וכתוצאה מכך נתח גדול יותר מסך התחייבויות המזונות) נחשב להורה שאינו דואג ועליו לשלם את חלקו הגדול של חובות המזונות להורה השני אפילו אם הנוסחה מביאה לתוצאה שבית המשפט סבור שהיא לא הוגנת. אם ההורים חולקים את המשמורת באופן שווה, המדינה לוקחת על עצמה את חובות המזונות כפי שנקבעו בנוסחת תחזוקת המדינה החלה ומחלקת אותן כדי להשיג סכום סביר.
למשל
בית משפט יכול להוציא צו מניעה המחייב את ההורה שאינו אפוטרופוס לערוך הסכמים עם מעסיקו לעכב תשלומי מזונות מהכנסתם עד שהצדדים יסכימו על אמצעי תשלום. זכור כי צווי אחזקה מפרידים בין משמורת לביקורים, כך שלא תוכל לשלול מההורה השני את הזכות לראות את הילדים אם הם אינם משלמים מזונות, כפי שהורה בית המשפט. על פי החוק, כאשר בית המשפט פוסק צו משמורת, הוא קובע את גובה המזונות שכל הורה חייב לשלם בהתאם להנחיות מזונות ילדים באריזונה.
לכן חשוב שההורים יבינו כיצד הסדרי משמורת משותפים משפיעים על גובה המזונות שכל הורה מקבל ומי אחראי לשלם אותו
משמורת פיזית משותפת היא המקום בו שני ההורים חולקים אחריות על הטיפול היומיומי בילדם או בילדיהם, והוא אחד מהסדרים הנפוצים ביותר לאחר גירושין או פרידה בין ההורים. בית המשפט מעניק משמורת פיזית משותפת כאשר מקום מגוריו של הילד או מגוריו הפיזיים של הילד משותפים לשני ההורים באופן שיהיה לילד זמן וקשר שווה עם שני ההורים.
כיום מעל 23 מיליון אמריקאים חיים במשקי בית חד הוריים [1]. אם אתה מתגרש מילד מתחת לגיל 18, משמורת יכולה להיות סוגיה רגישה. ההורה הדואג – ההורה בעל המשמורת הבלעדית – מבלה את רוב הזמן בדאגה לילד ולוקח על עצמו את האחריות הכלכלית העיקרית הנלווית לגידול ילד. אבל אולסון, מייסד שותף של נשים מובילות בהורות משותפת ובמיוחד מייסד המרכז לאחריות הורית, מניח את היסודות למשמורת ותחזוקה משותפת על ידי שיתוף פעולה איתך על מנת להבטיח שלילדך יהיה כל מה שהוא צריך כדי להצליח להיות בריא לאחר גירושין.
שני הצדדים משלמים מזונות על בסיס נוסחה שהקימה המדינה
המתחשבת בהכנסה השבועית ברוטו של כל צד, בעלויות טיפול בילדים (במידת הצורך לתשלום עבור שירותי בריאות) ובסכום חופשת ההורות שלוקחת הורה שאינו אפוטרופוס. אם ההורים אינם יכולים לתקשר, בית המשפט יחליט על תשלומי מזונות מתאימים וכל התאמה הנדרשת למשמורת משותפת. אם אחד ההורים צריך לעבור דירה למשך פחות מ -60 יום תוך הסכם משמורת משותפת, על שני ההורים לקבל צו בית משפט לעבור עם הילד.
בנסיבות מסוימות, ההורה המטפל והילד אינם רשאים לבקר אם ההורים חוששים כי פגיעה ישירה בילד תהיה קרובה, כגון התעללות או הזנחה או אם הילד עצמו אינו מעוניין לבקר את ההורה.